<h1>שאילתות פרשת נח שאילתא ד'</h1>
<h2>דף קח.</h2>
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיגזל ולמיחטף חד מן חבריה דחמיר עונשא דגזילה טפי מן כל איסורי דהכי אשכחן בבני דרא דטופנא דלא איתחתם גזר דין עליהון אלא עילוי גזילה [סנהדרין ק"ח ע"א] דאמר ר' אלעזר בוא וראה כמה קשה כחו של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נתחתם גזר דינהון אלא על החמס שנאמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ [ב"מ נ"ט.] ואמר רבי אבהו שלשה אין הפרגוד ננעל בפניהם ואלו הן אונאה וגזל וע"ג אונאה דכתיב הנה ה' נצב על חומת אנך וגו' גזל דכתיב חמס ושוד ישמע בה על פני וגו' ע"ג דכתיב העם המכעיסים אותי על פני תמיד וגו' [ב"ק קי"ט.] ואמר רבי יוחנן כל הגוזל את חברו שוה פרוטה מעלה עליו הכתו' כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח ומאן דגזל ועביד תשובה ומהדר ליה ממונא למריה מיתכפ' ליה [ב"ק ק"ג.] ואי מית נגזל מהדר ממונא ליורשיו ומיתכפר ליה וכד מהדר לההוא נגזל מיתבעי ליה לאחולי לגבי' כי היכי דלא ליתמנע מלמעבד תשובה.
